רש"י על נדרים ט״ז א:ז׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על נדרים ט״ז ע״א:ו׳ רש"י על נדרים ט״ז ע״א:ח׳ »

7 רַב אָשֵׁי אָמַר: ״שֶׁאוֹכַל״ דִּשְׁבוּעָה — ״שֶׁאִי אוֹכַל״ קָאָמַר. אִם כֵּן, פְּשִׁיטָא! מַאי לְמֵימְרָא? מַהוּ דְּתֵימָא: מֵיקַם לִישָּׁנָא הִיא דְּאִיתְּקִיל לֵיהּ, קָא מַשְׁמַע לַן.

פירוש רש"י על נדרים ט״ז א:ז׳

7 רב אשי אומר - הא דקתני הא שבועה שאוכל שאי אוכל קתני ולהכי אסור דלא אכילנא הוא:

8 פשיטא - דודאי אי קאמר שאי אוכל ודאי לא אכילנא הוא ואסור:

9 מהו דתימא - האי דקאמר שאי אוכל מיקם לישנא כלומר תקון הלשון הוא דבדעתו היה לומר שאוכל ונתקל ואמר שאי אוכל ונימא לעולם להוי כמאן דאמר שאוכל קא משמע לן דלא דודאי אסור:

« רש"י על נדרים ט״ז ע״א:ו׳ רש"י על נדרים ט״ז ע״א:ח׳ »